תורת המיקרוטראומה: הצד העובדתי של תביעות מיקרוטראומה

עילת המיקרוטראומה – מטרתה, גבולותיה וכיצד היא מסייעת להכיר במחלות ופגיעות כתאונות עבודה?

מאת: עו”ד איתי גלסברג | פורסם בתאריך: 1/7/20

במאמר קודם סקרנו את הצד הרפואי של תביעות מיקרוטראומה ובחנו את האופן בו נקבע קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה שבה לקה העובד. במאמר זה נדון בצד העובדתי של תביעות המיקרוטראומה: מהי מיקרוטראומה? מהי המטרה שלשמה יצר אותה בית הדין הארצי לעבודה בפסיקותיו? מהם סוגי המקרים שבהם ניתן לעשות בה שימוש, ומנגד מגבלותיה והמקרים בהם היא לא תוכל לסייע.

עילת המיקרוטראומה היא למעשה פיתוח של פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אשר נועדה להרחיב את קשת המצבים בהם ייקבע כי עובד נפגע בעבודתו ויהיה זכאי לזכויות המוקנות לנפגעי עבודה. עילת המיקרוטראומה (או תורת המיקרוטראומה) מאפשרת להכיר בנזק שנוצר עקב פגיעות זעירות חוזרות ונשנות על פני פרק זמן ממושך מספיק, עד להיווצרות הנזק – המחלה שפוגעת בכושר העבודה של העובד, וכאשר קיים ידע מדעי או רפואי כי המחלה אכן נגרמת כך. האנלוגיה המפורסמת של בתי הדין לעבודה היא לטפטוף טיפות מים על פני סלע במשך שנים עד להיווצרות נקב בסלע.

עילת המיקרוטראומה נועדה למלא חלל ריק שהמחוקק הותיר, בכך שהגדיר בחוק הביטוח הלאומי, התשנ”ה-1995 כי פגיעה בעבודה הינה “תאונת עבודה או מחלת מקצוע“. תאונת עבודה הוגדרה בחוק כך: “תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו”. כלומר, מדובר באירוע תאונתי פתאומי אשר התרחש בזמן מוגדר ובמקום מוגדר, ואשר קשור לעבודה[1]. מחלת מקצוע היא “מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו”. התקנות שקובעות מהן מחלות המקצוע המוכרות הן תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי”ד-1954. נכון להיום התקנות כוללות רק 54 פריטים והעדכון האחרון שלהן נעשה בשנת 1996, לפני למעלה מעשרים שנה. מדובר ברשימה סגורה, כלומר מחלה שאינה מופיעה ברשימה לא תוכר כ-“מחלת מקצוע”. מטבע הדברים התקנות רחוקות מלכסות את כל מגוון המחלות שעלולות להיגרם לעובדים עקב תנאי העבודה בעבודתם. עילת המיקרוטראומה נוצרה כאמור כדי למלא חלל ריק זה ולאפשר הכרה בתנאים מסוימים במחלות שונות אשר נגרמות עקב תנאי עבודה. עילת המיקרוטראומה היא פיקציה משפטית, אשר הינה דווקא הרחבה של ההגדרה “תאונת עבודה” ולא של ההגדרה “מחלת מקצוע”[2].

התשתית העובדתית

התשתית העובדתית שעל הנפגע להציג ביחס לתנאי עבודתו היא כי נגרמו לו “פגיעות זעירות חוזרות ונשנות”. הדרישה היא כי כל פגיעה כזו תהיה “אירוע תאונתי”. האירועים התאונתיים הזעירים עשויים להיות מגוונים, בהתאם למחלה שנגרמה – למשל חשיפה לשמש, חשיפה לחום או קור, חשיפה לקרינה, חשיפה לרעש מזיק, חשיפה לחומרים או שאיפתם, חבלות חוזרות ונשנות, רעידות וכו’. כמו כן נקבע כי גם רצף של תנועות חוזרות ונשנות מקיים את הדרישה ובלבד שהתנועות יהיו זהות במהותן, יפעלו על מקום מוגדר בגוף ובתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר. כך, תורת המיקרוטראומה עשויה לאפשר, בכפוף לקביעה רפואית מתאימה של מומחה מטעם בית הדין לעבודה, להכיר במחלות קשות עקב חשיפה לחומרים, כך למשל הוכרו:

סרטן מסוג CML עקב חשיפה לחומרים מסוכנים במוסך (עב”ל 10490-10-16 מועדים לשמחה מיכאל – המוסד לביטוח לאומי, 19.10.2017); סרטן ריאות אצל צבע רכב עקב חשיפה לצבעים וחומרי ריסוס (ב”ל (ת”א) 22114-10-11 אסתר שתיוי – המוסד לביטוח לאומי, 02.10.2016); סרטן שלפוחית השתן עקב חשיפה לצבעים אצל איש אחזקה (ב”ל (ת”א) 42494-04-15 פלוני – המוסד לביטוח לאומי, 23.09.2018); לוקמיה מסוג CLL עקב חשיפה לבנזן (עב”ל 15012-06-12 המוסד לביטוח לאומי – בליה דוד, 06.02.2017); סרטן הקיבה עקב חשיפה לאסבסט (ב”ל (ב”ש) 28748-12-10 אהרון שפריר – המוסד לביטוח לאומי, 09.09.2019); סרטן מיתרי הקול עקב Abuse Voice אצל השחקן והבדרן המנוח ספי ריבלין ז”ל (ב”ל (ת”א) 5958/07 יוסף ריבלין – המוסד לביטוח לאומי, 23.07.2019); סרטן עור מסוג מלנומה עקב חשיפה לשמש בעבודה (ב”ל (ת”א) 11207-01-16 רזיאל פרחי – המוסד לביטוח לאומי, 06.05.2018); סרטן עור מסוג BCC עקב חשיפה לשמש בעבודה (ב”ל (ב”ש) 2990/09 רוטמן עמנואל – המוסד לביטוח לאומי, 16.01.2011); פגיעה בגב של אחות אשר הרימה והזיזה מדי יום מספר רב של חולים במחלקתה (עב”ל 39738-05-13 נירה צבי – המוסד לביטוח לאומי, 11.08.2015); פגיעה בברכיים של אינסטלטור אשר עבד בכריעה על ברכיו והזיז אותן תוך הפעלת לחץ וחיכוך במשטח קשה (עב”ל 23454-10-17 אורן לוי – המוסד לביטוח לאומי, 15.01.2019); פגיעה בגב אצל נהג שנסע במשך שנים על כבישים משובשים אשר גרמו לגבו לזעזועי נסיעה (עב”ל 451/08 אליהו שחף – המוסד לביטוח לאומי, 31.05.2009); פגיעה בכתף אצל מורה שכתבה ומחקה רישומים על הלוח, מעל לגובה הכתף (עב”ל 2846-10-13 ריקי דור – המוסד לביטוח לאומי, 25.08.2014), וקיימות כמובן עוד דוגמאות למכביר.

מנגד, בית הדין הארצי לעבודה ציין לא אחת כי יש להיזהר מהרחבתה של תורת המיקרוטראומה ומפני הפיכתה למנגנון המשלים את כל הפער שבין תאונות עבודה למחלות מקצוע, מפני שזהו עניין שעל המחוקק להסדיר. תורת המיקרוטראומה אינה מאפשרת לפיכך להכיר לעתים גם בפגיעות שנדמה לנו אינטואיטיבית שברור שהן נגרמו מתנאי עבודה קשים, כך למשל נדחות באופן קבוע תביעות עובדים שנפגעו בגבם ואשר עבודתם כוללת מאמצים פיזיים קשים, כולל הרמת משקלים כבדים, כאשר לא עלה בידיהם להוכיח כי מדובר ברצף של תנועות חוזרות ונשנות שהן דומות במהותן (אחיות ועובדי סיעוד, כבאים, גננות וסייעות בגני ילדים).

בנוסף, תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחת רצף אירועים תאונתיים זעירים, שכל אחד מהם ניתן לאיתור בזמן ובמקום, ולכן לא ניתן להכיר באמצעותה בפגיעות שנגרמו עקב ישיבה ממושכת (לאחרונה נדחתה תביעה להכיר בטחורים שנגרמו לנהג אוטובוס עקב ישיבה ממושכת, עב”ל 31202-12-19 פלוני – המוסד לביטוח לאומי, 23.02.2020), עמידה ממושכת (עב”ל 373/08 רינה אדיבי – המוסד לביטוח לאומי, 18.11.2008), עבודה בתנוחה מכופפת (עב”ל 19905-02-13 המוסד לביטוח לאומי – מוייז יניפיליז (03.07.2014), ועבודה בתנוחת רכינה על הברכיים (עב”ל 49533-12-10 שלמה ביטון – המוסד לביטוח לאומי, 23.01.2011). גם תביעה להכיר בסוכרת עקב עבודה במשמרות מתחלפות נדחתה מאותה סיבה, שלא ניתן לראות במשמרות המתחלפות “אירוע תאונתי” (עב”ל 29129-06-18 אברהם בנימין – המוסד לביטוח לאומי (06.05.2019).

בית הדין הארצי קבע, ואף בית המשפט העליון בעקבותיו, כי מתח נפשי מתמשך אינו יכול להיחשב כרצף של אירועים שניתן להגדירם כפגיעות זעירות חוזרות ונשנות על פי תורת המיקרוטראומה, ולכן לא ניתן להכיר בפגיעות נפשיות כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה[3] (בג”צ 4690/97‏ המוסד לביטוח לאומי נ’ בית-הדין הארצי לעבודה, פד”י נג(2) 529). מאותה סיבה  ותוך שנקבע כי ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה רק במקרים שבהם ניתן לקבוע באופן מדעי כי המחלה נגרמה על ידי הצטברותן של פגיעות חוזרות ונשנות, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לא ניתן להכיר באירועים של אוטם שריר הלב או אירועים מוחיים כתאונות עבודה על פי תורת המיקרוטראומה (עב”ל 1198/01 יעל רזיאל – המוסד לביטוח לאומי, 06.04.2003)[4].

[1] קיימות הרחבות להגדרת תאונת עבודה, כגון תאונה שהתרחשה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, אך הן אינן מענייננו כאן.

[2] ב-עב”ל 29129-06-18 אברהם בנימין – המוסד לביטוח לאומי (06.05.2019) כבוד השופט אילן איטח תיאר זאת יפה בציינו כי “עילת המיקרוטראומה “נטועה” במונח “תאונת עבודה”, אך למעשה “נפשה” במונח “מחלת מקצוע””.

[3] ניתן להכיר בנזק נפשי עקב העבודה כאשר הנזק נגרם עקב “אירוע מיוחד” בעבודה.

[4] ניתן להכיר באוטם שריר הלב (התקף לב) וכן באירוע מוחי כתאונת עבודה כאשר הוא נגרם עקב מאמץ גופני בלתי רגיל או אירוע חריג בעבודה – קראו כאן בעניין.

המידע עוזר לך? שתף עם חברים.
צרו עמנו קשר
  • שדה זה הינו למטרות אימות וצריך להישאר ללא שינויים.
לייעוץ מקצועי חייגו 04-8663483
  • שדה זה הינו למטרות אימות וצריך להישאר ללא שינויים.
נגישות