חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט –
לא בהכרח סוף פסוק…

מאת: עו"ד הילה יד שלום / 9.2.17

על פי השיטה המשפטית הנהוגה בישראל, הצדדים להליך משפטי רשאים לתמוך את טענותיהם בחוות דעת מומחה, אשר משמשת כראיה בפני בית המשפט – חוות הדעת הנפוצה ביותר היא חוות דעת רפואית.

בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית, הפער בין חוות דעת הצדדים יכול להתבטא הן במישור הקשר הסיבתי (כלומר בשאלה אם יש קשר בין האירוע נשוא התביעה לבין הנזק הנטען), והן במישור הנזק (דרגת הנכות, על פי רוב כאשר חוות הדעת הרפואית מטעם התובע קובעת דרגת נכות גבוהה יותר מזו שנקבעה בחוות הדעת מטעם הנתבע).

מינוי מומחה מטעם בית המשפט – אימתי?

כאשר קיים פער משמעותי בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים באחד מן המישורים שצוינו לעיל או בשניהם, בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעם בית המשפט. בתחום הרשלנות הרפואית איתור מומחה מתאים מטעם התובע לצורך מתן חוות דעת הנו מורכב בהרבה מאשר בתיקי נזיקין רגילים וזאת לאור העובדה שהמומחה מטעם התובע נדרש לקבוע כי הטיפול הרפואי שניתן על ידי קולגות שלו למקצוע, אשר פעמים רבות מוכרים לו באופן אישי, היה רשלני. קושי זה מתחדד ביתר שאת עת מדובר במינוי של מומחה מטעם בית המשפט .

יש לזכור כי לרוב המומחה מטעם בית המשפט (והמומחה מטעם התובע) משתייכים בעצמם לממסד הרפואי וקיים חשש כי המומחה מטעם בית המשפט יעדיף להימנע מלהתעמת עם מומחי הצדדים שהנם עמיתיו למקצוע, ועוד יותר מכך יחשוש מלנקוט עמדה שלילית כלפי המומחה הנתבע באותו תיק. הדבר נכון במיוחד, כאשר תחום ההתמחות בו עוסקת התביעה הנו תחום המצריך מומחיות ייחודית, אשר המומחים הנמנים עליו שייכים לאיגוד מקצועי מצומצם, עם היכרות אישית בין המומחים באותו תחום. על המורכבות הכרוכה במינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית עמד בית המשפט העליון ברע"א 2104/12 פלונית נ' ד"ר אבי וינברג ואח' (1.5.12).

חשיבותה המיוחדת של חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט

בתי המשפט במדינת ישראל מייחסים לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט משקל רב לאור מעמדו המיוחד של המומחה מטעם בית המשפט כמומחה אובייקטיבי ולא מומחה מטעם צד זה או אחר, ולאור העובדה שעל המומחה מטעם בית המשפט חלות חובות נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, חובות שאינן חלות על המומחים מטעם הצדדים. לאור מעמדו המיוחד והחובות המוטלות עליו, בתי המשפט מתייחסים למומחה מטעם בית המשפט כאל זרועו הארוכה של בית המשפט, אשר חוות דעתו נועדה לסייע לבית המשפט להכריע במחלוקת. (ראה רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח ואח', 13.3.02).

כפועל יוצא ממעמדו המיוחד של המומחה מטעם בית המשפט, ההלכה הנוהגת הנה כי בתי המשפט מאמצים את חוות דעת המומחה מטעמם ורק במקרים חריגים יסטה בית המשפט מחוות דעת המומחה מטעמו. (ע"א 93/88, חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי 23.4.90).

חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט אינה בהכרח סוף פסוק

כאשר חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט תומכת בעמדת התובע – בעיקר בשאלת האחריות והקשר הסיבתי – נסללת הדרך לקבלת התביעה ואולם גם כאשר המצב הוא הפוך, לא צריך לראות בכך בהכרח סוף פסוק.

לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, כללי הפרוצדורה מקנים לצדדים זכות לפנות למומחה מטעם בית המשפט בשאלות הבהרה ואף לדרוש – בשלב שני – את זימונו לחקירה נגדית בבית המשפט. שאלות ההבהרה במהותן הנן כלי מוגבל אשר לא תמיד מסייע בידי הצדדים לברר את הסוגיות לעומקן אך גם באמצעות כלי זה ניתן לעמת את המומחה עם ספרות מדעית ועם נכונות חוות דעתו.

במידה וגם לאחר מיצויו של כלי שאלות ההבהרה וקבלת תשובות ההבהרה מצד המומחה נותר ספק באשר לעמדת המומחה, יזומן המומחה לחקירה נגדית על חוות דעתו בבית המשפט. זהו הכלי העיקרי של עורך דין המבקש לגרום לבית המשפט שלא לקבל את עמדת המומחה מטעמו.

המומחה מטעם בית המשפט מתבסס, בנוסף לידע והניסיון שצבר מתוקף מעמדו כמומחה,
גם על ספרות מדעית אשר מחזקת את טענותיו – להלן מספר דוגמאות:

>> בתביעות הנוגעות להליך כירורגי בהן עולה שאלה אם הניתוח שבוצע היה ההליך הסביר, המומחה הרפואי עשוי להתבסס על מחקרים אשר מעידים כי ההליך שבוצע בפועל אינו מתאים לנתוני התובע, או כי לאור הנתונים היה צריך לבצע הליך אחר בעל סיכויי הצלחה גבוהים יותר.

>> בילד הסובל מהידרונפרוזיס (נפחת כליות) וסובל מחסימה בשופכנים אשר מועמד לניתוח Reimplantation and Tailoring להשקה מחדש של השופכנים לכיס השתן, יש לקחת בחשבון את מצב כיס השתן בטרם ההחלטה על סוג הניתוח.

>> במטופל עם עבר של ניתוח בטן קודם אשר מועמד לניתוח בטן נוסף וקיימת אפשרות לבצע את ההליך בצורה לפרוסקופית (להבדיל מהשיטה הלפרוטמית הפתוחה) יש לקחת בחשבון בעת בחירת שיטת הניתוח את הסיכונים הנובעים מהניתוח הקודם, הסיכון להימצאות הידבקויות, והחשש לסיבוכים במהלך הניתוח.

הספרות הרפואית והמדעית

הספרות הרפואית הנה כלי חשוב ביותר המשמש את המומחה לבסס את טענתו באשר לשיטת הניתוח הראויה בכל אחד ממקרים אלה. לאור היותה של הספרות המדעית נדבך חשוב בחוות הדעת הרפואית, הרי שתקיפתה של הספרות המדעית, פרשנותה, או הצגת ספרות מדעית הקובעת דברים אחרים, יכולה ליצור סדקים בעמדת המומחה. עימות של המומחה עם נתונים מהספרות המדעית – השונים מהעמדה שהובעה בחוות דעתו – עשוי להוות פתח לדחיית עמדתו על ידי בית המשפט שמינה אותו.

על מנת להתמודד עם הספרות המדעית, על מנת להבין את הטבלאות המופיעות במחקרים ושיטות המחקר בהן השתמשו החוקרים, ועל מנת להצליח לחלץ מתוך הספרות נתונים שעשויים להיות שונים מהנתונים במופיעים בחוות דעת המומחה – נדרש ידע מקצועי בשיטות מחקר ובקריאה והבנה של ספרות מדעית כולל מאמרים רפואיים. ידע זה הנו כלי חיוני על מנת לנסות לתקוף את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

השימוש בידע זה נעשה כבר בעת קיום ההתייעצויות עם המומחה מטעם התובע לצורך עריכת חוות הדעת: הבנה מעמיקה בספרות המדעית ובשיטות המחקר יכולה לסייע בהכוונת המומחה בעת עריכת חוות הדעת, וכפועל יוצא עריכת חוות דעת שהנה Based evidence – סיכוייה של חוות דעת כזו להתקבל טובים בהרבה. ידע זה מסייע כאשר מתעורר צורך להפנות שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט ומאפשר להפנות את המומחה לספרות אשר אינה עולה בקנה אחד עם קביעותיו.

ידע זה עשוי לשנות מן הקצה אל הקצה את יכולתו של ב"כ התובע לנהל את החקירה הנגדית של מומחה בית המשפט. הבנה מעמיקה של הספרות הרפואית מאפשרת לעמת באופן חזיתי את המומחה עם נתונים מהספרות אשר לא תמיד המומחה עצמו מודע להם וכך נפתח פתח לגרום למומחה לשנות את מסקנותיו, או לכל הפחות בית המשפט יכול להשתכנע כי אין לקבל את מסקנות המומחה. בכך למעשה נפתח הפתח להיכנס בגדר אותם מקרים חריגים בהם בית המשפט יסטה מעמדת המומחה מטעמו.

מתוקף לימודיי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב במסגרת תואר שני בבריאות הציבור (MPH) רכשתי ידע מקיף בשיטות מחקר ואפידמיולוגיה. ידע זה משמש אותי ככלי מרכזי בעת ניהול מגעים מול מומחים אשר יגישו חוות דעת מטעם הנפגע אותו אנו מייצגים, מתן סיוע והכוונה בעת עריכת חוות הדעת, איתור מחקרים רלוונטיים שיכולים לסייע לטיעון בתיק, ניסוח שאלות הבהרה תוך הפניה לספרות המדעית וחקירת מומחים רפואיים בבית המשפט.

להלן מספר דוגמאות בהן השתמשנו באופן יעיל בידע ייחודי זה:

>> משרדנו טיפל בנפגע אשר הגיש תביעה לקצין התגמולים להכרה במחלת הסכיזופרניה ו-PTSD, אשר אובחנה אצלו כחבלה שנגרמה בעקבות שירותו הצבאי ואירוע טראומטי שאירע בעת השירות. המדובר היה במחלה, שאובחנה שנים רבות לאחר שהנפגע שוחרר משירות צבאי.

התביעה נדחתה ע"י קצין התגמולים והוגשה לוועדת הערר לפי חוק הנכים. בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר ערך חוות דעת מקיפה וקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת הסכיזופרניה לבין השירות הצבאי. במסגרת החקירה הנגדית הצגנו למומחה מחקרים מדעיים מהם עולה כי הפרעת PTSD בעקבות אירוע טראומטי עלולה להיות גורם סיכון להתפתחות סכיזופרניה מאוחר יותר וכי קיים תיעוד על מקרים בהם נפגעים פיתחו PTSD בעקבות אירוע טראומטי ולאחר תקופה ממושכת התפתחה אצלם סכיזופרניה. המומחה אישר בחקירתו כי אכן עפ"י הספרות שהוצגה בפניו סיכון כזה מתקיים אצל הנפגע. בנוסף, לאחר שהצגנו למומחה ספרות מדעית אודות פיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם הזיות, ספרות שהייתה רלוונטית למקרה שבו ייצגנו, המומחה חזר בו מן הקביעה שקבע בחוות דעתו כי לא ייתכן שחולה סכיזופרניה יצליח במשך שנים לחיות בקהילה לצד מחלתו.

למרות הממצאים שעלו בחקירה הנגדית, המומחה סירב לשנות את קביעתו בחוות הדעת, אולם בעקבות החקירה הנגדית בית המשפט דחה את עמדת המומחה מטעמו וקבע כי מתקיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי למחלת הסכיזופרניה.

>> משרדנו ייצג עובד אשר ביקש להכיר בפגיעתו (מחלת סרטן מסוג NHL) כפגיעה בעבודה שנגרמה עקב חשיפה לחומרים מסרטנים (אסבסט-Asbestos) במהלך עבודתו, בתביעה שהתנהלה בבית הדין האזורי לעבודה. המומחה מטעם בית הדין לעבודה קבע – בהסתמך על ספרות מדעית – כי אין קשר סיבתי בין מחלת הנפגע לחשיפתו לאסבסט ובית הדין דחה את התביעה על יסוד חוות דעתו.

אנו ניהלנו מאבק עיקש שבסופו בית הדין הארצי לעבודה התיר לנו בפסק דין תקדימי לחקור בחקירה נגדית את המומחה מטעם בית הדין. במהלך חקירתו הנגדית של המומחה הצלחנו להוכיח, כי עפ"י הספרות המדעית קיימת שכיחות יתר של מחלת הנפגע בקרב אנשים שנחשפו לאסבסט לעומת אוכלוסייה שלא נחשפה לאסבסט. כמו כן הוכחנו, כי סקירת ספרות (Review), אשר המומחה הסתמך עליה כמקור אשר אינו מוכיח קשר סיבתי, למעשה כוללת נתונים המעידים על קשר מובהק בין מחלת הנפגע לחשיפה לאסבסט. מדובר בנתון מכריע, מאחר וסקירות ספרותיות נערכות על סמך ריכוז מספר רב של מחקרים בתחום וחילוץ הנתונים מכל המחקרים ושקלולם יחד. בנוסף, המומחה אישר כי חלק מהספרות עליה הסתמך בחוות דעתו אינה רלוונטית למקרה של הנפגע, לאור הבדלים מהותיים בין קריטריוני ההכללה שנקבעו במחקר לבין נתוני הנפגע. בתום החקירה הנגדית ולאור העובדות שנתגלו במהלכה החליט בית הדין האזורי לעבודה כי יש מקום למינוי מומחה נוסף מטעמו בתיק.

עו"ד הילה יד שלוםמחברת מאמר זה, ניהלה חקירות רבות של מומחים רפואיים מטעם בתי המשפט וסבורה כי באמצעות עבודה יסודית ומושכלת המבוססת על היכרות מעמיקה עם שיטות המחקר וספרות מדעית ניתן לעתים להביא לשינוי בעמדת המומחה או לשכנע את בית המשפט כי אין לקבל את עמדתו, ולכן גם חוות דעת שלילית של המומחה מטעם בית המשפט אינה בהכרח תמיד סוף פסוק שמשמעותה דחיית התביעה.

הבנה מעמיקה הן של מחקרים אלה והן של שיטות המחקר הנה כלי חשוב בניהול תביעה בתחום הרשלנות הרפואית ובקבלת ההחלטה לגבי קיום עילה או היעדרה. צוות משרדנו ישמח לתת ייעוץ בנושא סיכויי תביעות בהסתמך על הספרות המדעית, ואתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה.

פרטי התקשרות

כתובת: בנין 'צים', שד' פל-ים 7-9
ת.ד. 400
חיפה, מיקוד 31003

טלפון: 04-8663483
פקס:04-8660794
צור קשר
שם מלא:
מייל:
טלפון:
הודעה:
Please leave this field empty.